אמת ושקר במשפחת יעקב - 'פרשת מקץ'


אמת ושקר במשפחת יעקב - 'פרשת מקץ'


השקר וזהותו של יוסף

מחמת הרעב בכנען , שולח יעקב את בניו, אחי יוסף למצרים לקנות אוכל.

האחים פוגשים ביוסף המשביר המצרי אשר מסתיר את זהותו וקרבתו המשפחתית אליהם. יוסף חוקר את אחיו לגבי מניעם בבואם למצרים.

הוא אינו מקבל את דברם ומאשים את אחיו בשקר, וטוען שמטרתם לרגל את ארץ מצרים. האחים מעידים על עצמם כי הם כנים, ואכן הם דוברי אמת. דווקא יוסף הוא זה המשקר באשמת שווא כלפי אחיו. השקר הפוגע ישירות באחיו מטרתו להגיע לחקר האמת לגבי אחריותם ומודעותם של אחיו לחטיפתו ומכירתו. העמדת הפנים של יוסף תיחשף בהמשך האירועים באופן טבעי, והוא יגלה את זהותו האמיתית לאחיו עם פתרון הסיפור.


מורשת ההורים

שאלת השקר והאמת מזכירה לנו כי אמירת שקרים נוכחת היטב בסיפור משפחת יעקב. נראה כי לפחות שש פעמים מצויין מעשה השקר.

כך קרה עם האב יעקב ששיקר כידוע בהעזה רבה לאביו יצחק, בכדי להשיג את ברכת הבכור הייחודית לפני מות אביו.

בפעם השנייה שוב ישקר יעקב, זאת יקרה כאשר יחזור מגלותו בחרן אצל משפחת אמו (אליה ברח בעקבות האיום על חייו). הוא ירמה בשתיקה את לבן חמיו, יטעה אותו – 'יגנוב את לבו', כאשר יסתיר ממנו את תכנית שיבתו לכנען ויפעל כגנב בורח. שקר זה יתגלה, ויעקב ולבן יתפייסו.

רחל אשתו של יעקב אף היא שיקרה לאביה באותה הזדמנות, כאשר הסתירה את התרפים שגנבה מביתו, והתעלמה מתביעת האב לחפש אחריהם. מרמה זו לא תתגלה כלל למשפחת אביה.

(נזכיר גם שלבן אביה רימה כנראה את יעקב לגבי הבטחתו לנישואיו עם רחל, כאשר שידך לו לראשונה את לאה).

להוריש יכולת לשקר?

כך שאלות נוספות עולות בקשר בין הורים לילדיהם בנושא זה, שאין המקרא עוסק בהן.

האם האב יעקב סיפר לבניו על התנהגותו בפני אביו יצחק?

האם זה נודע להם בדרך אחרת?

האם רחל סיפרה לילדיה על השקר שלה לאביה?

מכל מקום במקרים אלה אין שום גילוי של יסורי מצפון על השקרים, והם מוצדקים לגמרי בסיפור על ידי יעקב ורחל.

האם ההורים הנחילו בלא מודע לילדיהם את יכולת לשקר כפי שנראה להלן?

האם המשפחה הזו לוקה בתסמונת של 'שקרנות' ? או שהשקרים הם חלק הכרחי מדינמיקת המאבק הפנים משפחתי?

על שאלות אלה קשה לענות בוודאות.


השקר שחייב להישמר כסוד לעולם

שקר מפורסם נוסף בסיפור יוסף הוא של האחים המסתירים מפני אביהם את מכירת יוסף לעבד והיעלמותו. לאחר המעשה, האחים ,כך נדמה, נאלצים לשקר ליעקב אביהם, ומציגים לו את כתונת יוסף טבולה בדם השעיר ששחטו.

זהו שקר הכרחי כדי להימנע מפגיעה קשה יותר באביהם ובהם עצמם.

אם יאמרו את האמת לאב יעקב, הוא אולי ימות משברון לב, והם יקוללו בקללה קשה מנשוא, והמשפחה תסתכן בפירוקה.

השקר חייב להישמר כסוד עד תום בחיי האב, ואין הוא ראוי להיגלות ולהיחשף בשום שלב. כך קיימים סודות אחדים הראויים ש'יילקחו אל הקבר', או יתגלו רק לאחר מות המעורבים.

שמירת הסוד על מכירת יוסף מחייבת גם את המעורב הפאסיבי - יוסף.

בפני אביו יוסף חייב לשמור בסוד את אשר עוללו אחיו.

כי תוצאת חשיפת האמת תביא באופן דומה לפגיעה קשה באחים, ותגרום לאביו נזק נפשי כבד. יוסף נעשה לפיכך בעל כורחו לשותף סוד עם אחיו.


שקרים מחוץ למשפחה

בשולי העניין נזכיר מציאותם של שקרים מסוג אחר, שאינם בזיקה למשפחה.

אלה הם התרמיות של אברהם ויצחק שהגדירו בפני זרים (פרעה מלך מצרים ואבימלך מלך גרר) את נשותיהם כאחיותיהם.

הם חששו שהמארחים שאירחו אותם יפגעו בהם אם יחשבו ששרה ורבקה הן נשותיהם. הם נאלצו לשקר כדי להגן על חייהם, מחוייבים מתנאי המציאות החברתית של תקופתם.


אמירת אמת מיותרת

מנגד מופיעה בסיפור יוסף והאחים תופעה אחרת המנוגדת לאמירת שקר.

במקרה אחד מציג יוסף ביחס לאחיו עמדה של 'יושרת-יתר'.

כאשר עדיין יוסף עם אביו ואחיו בארץ כנענן, יוסף מביא את דיבת אחיו אל אביו, למעשה הוא מלשין על התנהגותם.

המקרא אינו מפרש מה היתה התנהגותם, לומר לנו שאמירת האמת עד תום של יוסף הינה מוגזמת ומיותרת, וכלל איננה תורמת לשלום המשפחה.


השקר האחרון

בסוף ספר בראשית, לאחר מות האב -יעקב , שוב ישקרו האחים והפעם לאחיהם יוסף המשנה למלך מצרים.

הם יעזו לדבר בשמו של אביהם הנפטר, ולומר ליוסף כי עליו לסלוח להם במצוות אביו על מעשה המכירה. המניע לשקר הוא החשש לחייהם בעקבות נקמת יוסף בהם לאחר מות האב. שקר זה קשה יהיה לחשוף אותו מאחר שאין עדות לציווי האב המת.


אסטרטגיה של אמירת שקרים?

אנו רואים כי במקרים המובאים השקרים המשפחתיים נאמרים על ידי הבן או הבת לאביהם, בין האחים לבינם, ואף על ידי החתן לחמיו ולהיפך.

לא מצאנו פה אמירת שקר של האב לילדיו.

ראינו כי השקר מכסה בדרך כלל על הפשע או החטא, והוא הביטוי לנסיון להסתיר את שכבר נעשה שלא כשורה.

השקר הינו תוצאה כמו הכרחית למניעת ענישה חריגה, וכדי להגן על הדוברים, על שומעי השקר או אחרים השקרים אינם נובעים מנסיון להיחלצות או תיקון המעשים שנעשו.

בשום מקום לא מופיעים בושה, אשמה או התוודות על השקר בפני הנמענים.

בכמה מקרים השקר הינו הכלי העיקרי להשגת המבוקש, וללא אמירת השקר הדמות היתה מאבדת את מעמדה וחשיבותה.

יש שקרים שסופם להתגלות מאוחר או מוקדם, ויש כאלה שחשיפתם תגרום לנזק גדול יותר מאי גלויים ולכן עדיף שלא יתגלו לעולם.

נדגיש כי יש ואף האמת עצמה פוגעת בדוברים ובשומעים, והשקר מציל חיים.


נעיר כי משפחה נוספת בה מתרחשים מתחים פנימיים דומים, היא זו של דוד. סיפור משפחת דוד בספר שמואל ב' ובספר מלכים א' הוא דוגמה למערכת יחסים משפחתית פגומה, הנובעת בחלקה מחולשתו של האב דוד. בסיפור טראגי זה מערכת השקרים החל מזה של האב דוד, יביאו למות בני דוד ואף כמעט למותו של דוד.


נשארת השאלה

הניתן לערוך טיפולוגיית שקרים או אתיקה של אמירת שקר ? איך לציין סוגי שקרים שונים המיועדים להיאמר בנסיבות ייחודיות, למטרות ונמענים שונים?



על המחבר:

"נולדתי בירושלים, למדתי מדעי היהדות באוניברסיטה העברית ובמכון שכטר בירושלים.אני גר בפריס, מלמד טקסטים מקראיים וחזל"ים, ומתרגם מתחומים שונים מצרפתית לעברית, בבלוג הנכתב על 'פרשת השבוע' אני רואה במקרא כמבטא מספר בחינות רב, ביניהם מחשבה פילוסופית, פוליטית-חברתית ופסיכואנליטית. באמצעות, בין היתר, ניתוח המבנה הספרותי של הסיפור והטקסט המקראי, ובקריאה שאינה מוותרת על ההקשר ההסטורי שבתוכו נולדה יצירה זו, אני מבקש להציג היבטים אלה. ענייני במיוחד הוא בחשיפת הזיקות האפשריות בין הפילוסופיה המקראית לבין הפסיכואנליזה וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב".

29 vues0 commentaire

קהילה המסורתית נווה צדק

| 058-4610452

| nevetzedek.masorti@gmail.com

| רחוב שלוש 42 פינת אילת, שכונת נווה צדק, תל אביב

Chelouche St 42, Tel Aviv-Yafo

  • Facebook Social Icon

Kehilat Neve Tzedek @ 2017